סוג של נכות
אחרי שביליתי היום עם נועה בתא שירותי נכים, היתה לי הארה (ולא מהסוג החיובי) - אימא בחופשת לידה - זה סוג של נכות. רגע רגע, בלי פאניקה - אני אסביר:
כדי להיכנס לחנות, בית קפה, מסעדה וכיוצ"ב ? תמיד נחפש את עליית הבטון ולא את המדרגות; בקניון או כל בניין אחר ? נזדקק למעלית; את שירותי הנכים כבר הזכרתי; ותראו לי אימא אחת שמגיעה לחניון ולא בוהה בערגה בחניית הנכים אחרי סיבוב חיפוש החנייה החמישי כשהתינוקת שלה צורחת כי היא רוצה כבר לאכול או שיחליפו לה את החיתול…
11.5.2010 - שימו לב אימהות ואבות יקרים - מישהו שם בחוץ - בקניון רננים ברעננה ליתר דיוק -הבין סופסוף שגם לנו מגיעה חניה קרובה לכניסה:
סיפור: ישבתי בבית קפה יום אחד, העגלה לידי, והגיע בחור נכה בכיסא גלגלים שביקש אם אוכל להזיז את העגלה על מנת שיוכל לעבור. כמובן עשיתי זאת ברצון - מבחינתי זה היה כמו לעזור לשותף למאבק; הוצפתי תחושת הזדהות - לא רק כי לשנינו יש גלגלים, אלא בגלל אותה תחושת מבוכה שודאי אנחנו חולקים, כשאנו נאלצים לבקש סליחה כדי לעבור עם העגלה/הכיסא, ואז נוצרת סיטואציה שמפנה אלינו מבטים.
אנחנו לא "פריק שואו" - אני בסה"כ אימא עם עגלה, והבחור בסה"כ נכה על כיסא גלגלים…
אפרופו ?פריק שואו?:
| טיפ מהמניקה: אם את לבד וחייבת לשירותים - חפשי שירותי נכים (בינתיים לא נותנים שם דוחות חנייה) |
וטיפ אחד למדינה ? קחו דוגמא:
