סוג של נכות

אחרי שביליתי היום עם נועה בתא שירותי נכים, היתה לי הארה (ולא מהסוג החיובי) - אימא בחופשת לידה - זה סוג של נכות. רגע רגע, בלי פאניקה - אני אסביר:
כדי להיכנס לחנות, בית קפה, מסעדה וכיוצ"ב ? תמיד נחפש את עליית הבטון ולא את המדרגות; בקניון או כל בניין אחר ? נזדקק למעלית; את שירותי הנכים כבר הזכרתי; ותראו לי אימא אחת שמגיעה לחניון ולא בוהה בערגה בחניית הנכים אחרי סיבוב חיפוש החנייה החמישי כשהתינוקת שלה צורחת כי היא רוצה כבר לאכול או שיחליפו לה את החיתול…
11.5.2010 - שימו לב אימהות ואבות יקרים - מישהו שם בחוץ - בקניון רננים ברעננה ליתר דיוק -הבין סופסוף שגם לנו מגיעה חניה קרובה לכניסה:
חניית אימהות

(more…)

יציאה ראשונה מהבית

שבועיים אחרי לידה, ואני כבר משתגעת בבית. מבול הביקורים הסתיים ואני בין 4 קירות.. מצ'עמם לי. גיבורה גדולה שכמותי, אני מחליטה לצאת לקניון רננים ? חופשה או לא חופשה? אורזת את נועה הקטנה בסלקל, ואנחנו בדרך. אני מוצאת חניה במהירות בחניון התת-קרקעי, וצועדת לעבר הדלת. השומר מסביר פנים, מחייך, לא בודק את התיק, רק פותח את הדלת עם חיוך רחב, מממ…יש הטבות כשאת אימא, אני חושבת לעצמי.

הדלת נסגרת מאחורי ואני ניצבת מול המדרגות הנעות. בלי לחשוב פעמיים, מעמיסה את העגלה עם נועה בתוכה על המדרגות ועולה אחריה. המדרגות נעות (דא!), אני מתקרבת במהירות למעלה ואז יחד עם גודל העגלה נוחת עלי גודל האסון ? חישוב מהיר מעלה שתוך 2 שניות אני צריכה להעלות  משקל של כ-15ק"ג מהמדרגות אל משטח הרצפה, בעוד המדרגות ממשיכות לנוע. השאלה היא כמה זמן יקח לרכבות להיפגש?… (ככה זה כשאת בפניקה ? החיים עוברים לפנייך, בפרט המבחן במתמטיקה שקיבלת בו 25 מתוך 100) הדבר הבא שאני זוכרת זה את מבט האימה של אישה שעמדה בראש המדרגות ואותי מדמיינת איך אני שרועה בקצה המדרגות עם העגלה עלי. שניה אח"כ הייתי על קרקע בטוחה, מתחמקת במבוכה מממבטים מאשימים ששולחת אלי אותה אישה…

(more…)

היעד הבא: חופשת לידה

את נועה הבאנו הביתה אחרי יומיים 'בביות מלא'  - שזה קיצור של חשבת-שתנוחי-אחרי-הלידה?אז זהו-שטעית. הבית נקי, מסודר, ומריח כמו בית.  נועה נראית מרוצה, וממשיכה לעורר בי קנאה בשינה הזאת שלה שכל כך חסרה לי…

בימים הקרובים אנשים באים לבקר, לראות את הפלא - שהפלא ופלא ממשיך לישון לו בשלווה. אנחנו מתחבטים בשאלה - על הבטן או על הגב? - בבית חולים הזהירו ואפילו החתימו שמא נעיז להשכיב אותה על הבטן שאז לא רק שהיא עשויה למות מוות בעריסה ? אלא אפילו ינדו אותנו מביות מלא ישר למחלקה! אז חתמנו, אימאל'ה.
בבית אנחנו מרגישים שאפשר קצת להפר חוזה, ומשכיבים על הבטן תוך כדי שאנחנו חולקים תורנות לבדוק אם היא עדיין נושמת. אחרי הכול ? חתמנו…
כך עובר לו שבוע וביום ראשון של השבוע הבא בן זוגי חוזר לעבודה, ואני נשארת עם נועה ? מורחת קרם הגנה, אורזת כובע, בגד-ים ועליונית כי אולי יהיה קריר - החופשה התחילה!

טיפ מהמניקה: ריכשו בייבי סנס, זה יהפוך אתכם להורים רגועים יותר? (אגב זו המצאה ישראלית, אז הרווח כולו שלנו?)